אדגר השקעות ופיתוח בע"מ נ' עיריית פתח תקוה ואח'

פסק דין

1.התובעת [ להלן : " חב' אדגר" ] בנתה בניין לתעשייה בן 22 קומות מעל 4 מרתפי חניה [ראו טופס 4 - נספח ב' לתצהיר נפתלי יבלון] [להלן: "הבניין"] במקרקעין הידועים כגוש 6640 חלקה 109 , גוש 6641 חלקה 27 , וגוש 6194 חלקה 223 ברח' אפעל 35 בפתח תקווה [להלן : "המקרקעין "] .

בטרם בניית הבניין היו על המקרקעין מבנים ישנים, שנהרסו לצורך הקמת הבניין. הריסת המבנים הישנים הושלמה ביולי 01' . היתרי הבניה ניתנו לחב' אדגר בשנים 01'-04' [ 4 בקשות להוספת קומות בבניין ], ובנית הבניין הושלמה בשנת 06' [ ראו סעיפים 6-9 לתצהיר נפתלי יבלון ].

הנתבעת 1 [להלן: "העירייה"] הינה רשות מקומית, שגבתה מחב' אדגר היטלי פיתוח כתנאי להוצאת היתרי הבניה.

הנתבעת 2 [ להלן : " תאגיד מיתב"] התאגדה ב- 1.1.04 מכוח חוק תאגיד

מים וביוב התשס"א -2001 , ונטען שגבתה מחב' אדגר בתקופה מ- 1.1.04 היטל ביוב, אגרת חיבור למפעל המים והיטל הנחת צנרת מים.

2.חב' אדגר הגישה תביעה כספית, שעניינה היטל סלילה [ כביש ומדרכה ], היטל תיעול, אגרת חיבור למפעל המים , היטל ביוב והיטל הנחת צנרת מים [להלן:"ההיטלים"] ששילמה לעירייה ולתאגיד מיתב . לטענת חב' אדגר על העירייה להשיב לה תשלומי היטלים בסך 6,143,648₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מ- 20.2.07 ועד התשלום בפועל, ועל תאגיד מיתב להשיב לה תשלומי היטלים בסך 1,700,495 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מ-20.2.07 ועד התשלום בפועל. התביעה הועמדה לצורכי אגרה ע"ס 6,500,000 ₪ נכון ל- 20.2.07 .

התביעה הוגשה ב- 20.2.07, נדונה בפני מותבים אחרים, והועברה לשמיעת הוכחות בפני ב- 12.7.11 .

3.התביעה בעניין השבת היטל סלילה, והיטל תיעול הופנתה כנגד העירייה. התביעה בעניין השבת היטל ביוב הופנתה כנגד תאגיד מיתב . התביעה בעניין השבת אגרת חיבור למפעל מים, והיטל הנחת צנרת מים הופנתה כנגד העירייה וכנגד תאגיד מיתב, באשר תאגיד מיתב הוקם ב-1.1.04 וחלק מההיטלים שולמו בתקופה שקדמה ל-1.1.04.

חב' אדגר טענה שלא בוצעו עבודות סלילה, תיעול וביוב, ולכן לא היה הצדק לגבות ממנה היטל סלילה, היטל תיעול והיטל ביוב. עוד טענה שאם יקבע שבוצעה הרחבה של הכביש והמדרכה יש לגבות ממנה 40% מסכום היטל הסלילה – לאור האמור בסעיף 7 לחוק עזר לפתח תקוה [ סלילת רחובות ] התשנ"ז – 1997 .

עוד טענה חב' אדגר שאין לגבות ממנה אגרת חיבור למפעל מים אלא רק החזר הוצאות , ושלא בוצע קיזוז של נפח המבנים הישנים שהיו קיימים על המקרקעין בעריכת תחשיב ההיטלים, ובמיוחד בהיטל הנחת צנרת מים .

ראו המחלוקות שהוגדרו בקדם המשפט בעמ' 4-7 לפרוטוקול מ- 12.7.11.

4.חב' אדגר לא תקפה בתובענה את חוקי העזר, ולא טענה כנגד תחשיבי ההיטלים שנקבעו בחוקי העזר.

חב' אדגר הודיעה בעמ' 12 לפרוטוקול, שורות 18-21, שהיא מוותרת על הטענות בעניין גובה תעריפי היטלי הסלילה.

5.המסגרת הנורמטיבית לגביית היטלי פיתוח סוכמה בעע"ם 2314/10 עירית ראש העין נ' אשבד נכסים בע"מ דינים עליון 2012(79) 1046 , שנדון בהרכב מורחב של 5 שופטים.

בהלכת אשבד קבע כב' השופט פוגלמן :

א.שיטת ההיטל החליפה את שיטת דמי ההשתתפות. בשיטת ההיטל התעריף אינו מחושב בזיקה ממונית לעלות הקונקרטית של הקמת תשתית ספציפית אלא מבוסס על אומדן של כלל עלויות התשתית שאותו סוג של היטל נועד לממן בתחומי הרשות המקומית כולה. תעריף ההיטל משולם לכל מטר רבוע או מטר מעוקב של בניה .

ב.זיקתו של תעריף ההיטל לעלותן של עבודות התשתית הקונקרטיות בנכס הגובל, אשר יצרו את הבסיס להטלתו, היא זיקה מימונית רופפת.

ג.המחוקק אפשר לרשות המקומית לבחור בשיטת חיוב המבוססת על שתי עילות חיוב נפרדות: עילת חיוב ראשונית, המתגבשת עם היווצרה של זיקת הנאה בין הנכס לבין התשתית [ביצוע עבודות בנכס גובל], ולפיה גובה ההיטל מחושב כמכפלת תעריף ההיטל בשטח הבנוי בפועל, ועילת חיוב משלימה, שקמה בגין כל תוספת בניה בנכס ומחושבת כמכפלת התוספת בתעריף ההיטל במועד גמר הבנייה.

ד.שיטת ההיטל מבוססת על תחשיב אומדני המביא בחשבון עבודות תשתית שטרם בוצעו וזכויות בניה שטרם נוצלו . היא מניחה מראש כי חלק מבעלי הנכסים יבנו בשלב מאוחר יותר, וכי חלק מהתשתיות יבנו בעתיד. השיטה מאפשרת לכל בעל נכס לשאת בחלקו בעלות התשתיות החל ממועד שימושו והנאתו מהתשתיות העירוניות.